השפעות הפלצבו הן השפעות מועילות שניתן ליחסן לתגובות מוח-גוף ולנסיבות שבהן הטיפול מועבר ולא לפעולות ספציפיות של התרופה. אפקט הפלצבו מתווך באמצעות תהליכים מגוונים כולל, למידה, רמת הציפיות מהטיפול וקוגניציה חברתית, והוא יכול להשפיע על תוצאות קליניות ופיזיולוגיות שונות הקשורות לבריאות. ממצאי מחקרים אחרונים במדעי המוח מייחסים את האפקט למערכות רבות ולחומרים כימיים המיוצרים במוח, כולל אופיואידים (משככי כאבים, כגון, אנדורפינים) ודופמין.
האם חידת הפלצבו נפתרה על ידי קבוצת חוקרים ישראלים מהטכניון בחיפה? כתבה מרתקת ביותר מאת יעל (פרוינד) אברהם שפורסמה באוקטובר 2016, באתר nrg, תחת השם: 'זריקת עידוד: המחקר שפיצח את פעולת תרופות הפלצבו' מדווחת על כך ש"כעת עומדת החידה מאחורי האפקט על סף פיצוח, אחרי שצוות חוקרים מהטכניון גילה מה מתחולל במוח שמלא בציפיות חיוביות".
(תחשבו לרגע מה קורה לנו במוח כשאנחנו לא לגמרי מרגישים טוב לפני חופשה בחו"ל ועם העלייה למטוס פתאום ההרגשה משתפרת…)
פרוינד-אברהם מתארת: "במעבדה בפקולטה לרפואה בטכניון, נפתח צוהר חלוצי ראשון להבנת הפיזיולוגיה של התופעה. מחקר מרתק ומהדהד שפורסם ביולי השנה בכתב העת הנחשב Nature Medicine מצביע לראשונה על מסלול אפשרי של אפקט הפלצבו במוח, ומגלה את הקשר בין הלך רוח ובין מערכת החיסון ודרכי התנהגותה.
השורה התחתונה: "הציפייה לשיפור המצב מעוררת במוח את "מערכת התגמול", האזורים שפעילים בזמן עונג. בעקבותיה עולה רמת הכוננות של מערכת החיסון למול חיידקים, וירוסים ושאר מרעין בישין שבאים על האדם. והרי לכם אפקט הפלצבו בחזית הזו".
מעבר לשימוש בממצאי המחקרים לשם ייצור תרופות חדשות, מתחת לאף נמצא "תרופות" מוכרות, פשוטות, טבעיות ומענגות שמגבירות את אפקט ה"צפייה לתגמול" במוח ואיתו את תפקודם האופטימלי של מערכת החיסון, מנגנונים פנימיים להפגת כאבים והפחתת מצבי דחק. לכולנו יש כלים זמינים להשפיע על בריאותנו וישירות על בריאות הסובבים אותנו: לחייך, לחבק, להגיד ולקבל מילה טובה, לצאת לטיול בטבע, להשמיע שיר שאוהבים ולרקוד לצליליו, ועוד ועוד, אתם כבר יודעים לבד.. אני מוכנה להסתכן במנת יתר, ואתם?
לינק לכתבה http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/927.html
תמונה: dreamstime
