בספרו 'רכבות האנטומיה' טוען תום מאיירס כי רקמת החיבור הפאשיאלית היא 'סינקיטיון' ('Syncytium', גם, 'סינסיציום').
להלן ציטוט:
"יחד, תאי רקמת החיבור ותוצריהם פועלים כרצף, כ'איבר הצורה' שלנו. המדע הקדיש יותר זמן לאינטראקציות המולקולריות המרכיבות את התפקוד שלנו ופחות לאופן שבו הגוף יוצר את צורתו, נע בסביבות שונות, סופג ומפזר כוחות על כל צורותיהם – מבפנים ומחוץ. נאמר כי הצורה שלנו אמורה להיות מתוארת כראוי על ידי אנטומיה, אבל האופן בו אנו חושבים על צורה נובע בחלקו מהכלים העומדים לרשותנו. עבור האנטומיסטים הראשונים, הכלי המרכזי היה הסכין. האנטומיה אחרי הכל, מפרידה את החלקים על ידי להב. מגאלן עד וואסיליוס ובהמשך, היו אלה כלי הציד והשחיטה שהוחלו על הגוף, והציגו בפנינו אותן הבחנות בסיסיות שכעת אנו לוקחים כמובנות מאליהן. סכינים אלה (מאוחר יותר אזמלים, ולאחר מכן לייזרים) חתכו באופן די טבעי לאורך גבולות רקמת החיבור שהיא לרוב דו-שכבתית המפרידה בין הרקמות שונות, והדגישו את ההבחנות ההגיוניות בתוך המטריצה החוץ-תאית, אך הסתירו את תפקיד הסינקיטיון של רקמת החיבור שנתפסת כשלם. אם נדמיין שבמקום להשתמש בלהב חד היינו משקיעים בעל חיים או גוויה בחומר ניקוי או ממס אשר היה שוטף את כל החומר התאי ומשאיר רק את מארג רקמת החיבור (או המטריצה החוץ-תאית), היינו רואה את כל הרצף, מהשכבה הבזלית של העור, דרך האריג הסיבי המקיף את השרירים ואיברים וחודר אליהם, ואת פיגומי התמיכה העוריים עבור סחוס ועצמות. הדבר היה מתגלה כבעל ערך בלהראות לנו איבר פאשיאלי זה כרצף."
כאשר בדקתי, לא מצאתי מקורות אחרים שתומכים בטענה של מאיירס. לעומת זאת, נראה שהדוגמה הקלסית ביותר לסינקיטיון בגוף שלנו הם דווקא שרירי השלד.
אם כן, מהו סינקיטיון?
סִינְקִיטְיוֹן, סינסיציום, סימפלזמה או תא רב-גרעיני (Syncytium או Symplasm. מיוונית: syn "יחד" ו ,kytos "תא") הוא תא בעל יותר מגרעין אחד (דו-גרעיני או רב-גרעיני). זוהי מסה פרוטופלזמית מאוחדת שנוצרה על ידי מיזוג של מספר פרוטופלזמות ללא איחוי של גרעיני התא. דוגמה קלאסית לסינקיטיון הוא תא שריר השלד.
המונח עשוי להועיל בהקשר התפקודי גם לגבי תאים המחוברים על ידי קרום מיוחד באמצעות צמתי פער, כפי שניתן לראות בתאי שריר הלב ובתאי שריר חלק מסוימים, המסונכרנים באופן חשמלי באמצעות פוטנציאל פעולה.
דוגמאות בגוף האדם
שריר שלד
הדוגמה הקלאסית לסינקיטיון. שריר שלד נוצר ממיזוג של אלפי תאי שריר בודדים. ההסדר הרב-גרעיני חשוב במצבים פתולוגיים כגון, מיופתיה, שבה נמק מוקדי (מוות) של חלק מסיב שריר שלד אינו גורם לנמק של מקטעים סמוכים באותו סיב, משום שלמקטעים אלו יש חומר גרעיני משלהם. לכן, מיופתיה נקשרת בדרך כלל ל"נמק חלקי (סגמנטלי)", אבל עם נתק תפקודי של כמה מהמקטעים ששרדו מהאספקה העצבית שלהם באמצעות אובדן הרצף עם צומת העצב-שריר.
שריר הלב
שריר הלב שונה שכן לעומת תאי שריר שלד מרובי הגרעינים, רוב הקרדיומיוציטים (תאי שריר הלב) מכילים גרעין אחד בלבד, אם כי הם עשויים להכיל עד ארבעה. שריר הלב מתואר כסינקיטיון תפקודי ולא סינקיטיון תאי משום שפוטנציאלי פעולה מתפשטים על פני השטח של קרדיומיוציטים באמצעות דיסקים משולבים (intercalated discs) ובכך מאפשרת התכווצות מהירה ומתואמת של השריר כיחידה אחת.
אוסטאוקלסטים
תאים מסוימים שנגזרים ממערכת החיסון של בעלי חיים מסוימים עשויים ליצור צבר תאים, למשל התאים האוסטאוקלסטים שאחראים על ספיגת עצם.
שיליה
עוד סינקיטיון חשוב בחולייתנים נמצא בשליה של יונקים. תאי עובר, אשר יוצרים את הממשק עם זרם הדם האימהי, מתמזגים יחד ויוצרים מחסום אפיתל רב-גרעיני – הסינקיטיוטרופובלסט (Syncytiotrophoblast מיוונית syn-"יחד", cytio-"של תאים", tropho-"הזנה", blast-"ניצן"). מחסום זה חשוב כדי להגביל את תחלופת התאים הנודדים בין העובר המתפתח לבין גוף האם, זוהי רקמה ייחודית בכך שהיא רב-גרעינית, סינקיטיון מובחן, המשתרע על פני 13 ס"מ.
הסינקיטיוטרופובלסט הוא כיסוי האפיתל של סיסי השליה העובריים העשירים מאד בכלי דם. השכבה החיצונית של הטרופובלסטים פולשת באופן פעיל אל קיר הרחם, קורעת את נימי הדם האימהיים ובכך מקימה ממשק בין הדם האימהי והנוזל החוץ-תאי העוברי, מהלך שמאפשר חילוף פסיבי של חומרים בין האם לבין העובר. מכיון שכמה תאי דם מתמחים מסוגלים להכניס את עצמם בין תאי אפיתל סמוכים, אפיתל השליה אינו מאפשר נתיב גישה כזה ממחזור הדם האימהי אל העובר.
לסיכום אומר כי, בספרו טוען מאיירס לתפיסה הוליסטית של רקמות החיבור הפאשיאליות כמצע אחדותי רציף כלל-גופי ושלם המכלכל את כל התאים, אך אין בכך די כדי להפוך אותן בהגדרה ביולוגית לסינקיטיון.
מקורות:
Thomas W. Myers, Anatomy Trains: Myofascial Meridians for Manual and Movement Therapists 2nd Edition
Wikipedia
Cardiac Muscle Is not a Uniform Syncytium, Comments to the Editor, Shawy & Rudyz, 2010
תמונה: dreamstime
