האם לאחרונה מצאתם את עצמכם שואלים, "איפה שמתי את המפתחות?".. "מה רציתי לעשות לפני שהטלפון צלצל?".. "כבר סיפרתי לך את זה פעמיים?".. אם לא עשיתם זאת עד כה, כנראה שזה הזמן להירשם למכון הכושר הקרוב.

תופעות שכחה כאלה עשויות לאפיין הפרעות קוגניטיביות הקשורות להזדקנות. המדובר בירידה תלוית גיל בזיכרון שנקראת 'הפרעה קוגניטיבית קלה' (Mild Cognitive Impairment) שאינה מפריעה בדרך כלל לתפקוד היומיומי. עם זאת, אנשים עם הפרעה קוגניטיבית קלה עלולים לפתח עם הזמן אלצהיימר או סוג אחר של דמנציה (שיטיון). צפוי שכ 135 מיליון אנשים יסבלו מדמנציה בשנת 2050. בהעדר תרופות יעילות, פעילות גופנית היא התערבות פשוטה, בעלות נמוכה שעשויה למנוע או לעכב את התחלתו של אובדן זיכרון.

ידוע כי פעילות גופנית מפחיתה גורמי סיכון היקפיים כגון, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם, אשר גורמים לירידה בתפקוד המוח ולמחלות ניווניות של מערכת העצבים. עד כה הצטבר ידע רב על השינויים שפעילות גופנית מעוררת במוח. בעכברים, ריצה על גלגל הגבירה נוירוגנזה מתאי גזע, כלומר, תהליך היווצרות של תאי עצב חדשים – בהיפוקמפוס, אזור במוח חשוב בלמידה וזיכרון, וכן לעלייה בגורמי הגדילה ובמוליכים העצביים, ולהיווצרות כלי דם חדשים במוח. בבני אדם, אימון ריצה הביא לשיפור זרימת הדם במוח, עלייה בנפח ההיפוקמפוס ושיפור הפלסטיות הסינפטית שלו. מחקרים מצביעים על כך שכושר אירובי מועיל בדרך כלל לתהליכים קוגניטיביים הקשורים בהקצאת משאבי קשב ועיבוד קוגניטיבי מהיר יותר.

הגורמים המערכתיים המעוררים את התהליכים המוחיים הללו אינם ידועים. מחקר שנערך לאחרונה (Bouchard, 2015) עשוי לספק תשובה. ממצאי המחקר הראו כי גורמים מערכתיים שנישאים בזרם הדם עשויים לנטרל את הירידה כתוצאה מגיל בתפקוד המוח ובנוירוגנזה. כאשר מתחילים פעילות גופנית, שרירי שלד עשויים לשחרר לתוך מחזור הדם אותם גורמים מערכתיים המתקשרים עם המוח.

שאלה: איזו פעילות גופנית משפרת יותר את הירידה בזיכרון הקשורה להזדקנות? אימון סבולת או אימון התנגדות (חיזוק שרירים)?

Senior at gym

על פי מחקר שפורסם בספטמבר 2016 בכתב העת של האגודה האמריקנית לגריאטריה (Mavros et al, 2016), אימון התנגדות פרוגרסיבי בעצימות גבוהה (high-intensity progressive resistance training – PRT) הביא לשיפורים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי, כוח השרירים ובכושר האירובי, במבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה. מחקר זה שנערך באוניברסיטת סידני, אוסטרליה, קבע לראשונה קשר סיבתי חיובי בין אדפטציות שריריות כתוצאה מאימון התנגדות פרוגרסיבי (חיזוק שרירים) לבין תפקוד המוח בקרב אלו מעל גיל 55 עם הפרעה קוגניטיבית קלה.

החוקרים ערכו מחקר אקראי, כפול סמיות בקרב 100 מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה, המתגוררים בקהילה, שגילם נע בין 55 ו-86. המשתתפים ביצעו אימוני התנגדות באמצעות מכונות כוח פעמים בשבוע במשך שישה חודשים, בעצימות של עד 80 אחוזים לפחות מהכוח המירבי. מידת ההתקדמות הותאמה לביצועים כדי לשמור על העצימות באימונים.

"מצאנו שהשיפור בתפקוד הקוגניטיבי היה קשור לעלייה בכוח השרירים אצל המשתתפים", אמר החוקר הראשי ד"ר יורגי מברוס (Yorgi Mavros), מהפקולטה למדעי הבריאות, באוניברסיטת סידני, "ככל שהאנשים התחזקו יותר, כך המוח שלהם השתפר". הוא מוסיף,  "ככל שנצליח לגרום לאנשים לבצע יותר אימוני התנגדות כגון, הרמת משקולות, כך סביר שתהיה לנו אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר. המפתח הוא לוודא שמתרגלים לעתים קרובות, לפחות פעמיים בשבוע ובעצימות גבוהה כדי למקסם את השיפורים בכוח. זה ייתן את התועלת המרבית עבור המוח".

כותבי המחקר מסכמים, "אימון ההתנגדות הפרוגרסיבי בעצימות גבוהה הביא לשיפורים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי, כוח השרירים וביכולת האירובית אצל אנשים מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה. השיפור בכוח ולא השיפור ביכולת האירובית תיווך את היתרונות הקוגניטיביים של אימון זה. סביר שמחקר עתידי יקבע את המנגנונים הפיזיולוגיים המקשרים שיפורים בכוח השרירים עם הפקת התועלת הקוגניטיבית".

 

תמונות: dreamstime, pixabay

מקורות:

Mediation of Cognitive Function Improvements by Strength Gains After Resistance Training in Older Adults with Mild Cognitive Impairment: Outcomes of the Study of Mental and Resistance Training, Mavros et al, 2016